טאי צ'י צ'ואן - אמנות הלחימה (Tai Chi Chuan)

טאי צ'י צ'ואן היא אומנות לחימה בעלת היסטוריה ארוכה, אך במקום לנסות ולתאר את השושלות והסגנונות השונים נקדיש עמוד זה למאפיינים הבסיסים של הטאי צ'י צ'ואן ונספק מספר עובדות לגבי השיטה שלנו – צ'נג מינג / צון נאן מאן פאי.

המאפיין המוכר ביותר של אימון טאי צ'י צ'ואן הוא תרגול רצף של תנועות הזורמות אחת אחרי השנייה והמתורגלות באיטיות ובקצב אחיד (רצף תנועות קבועות באומנויות לחימה נקרא קאטה). לכל תנועה יש השפעה בריאותית ומספר רב של אפליקציות לחימתיות. בנוסף, דורש התרגול בכל רגע ורגע מיקוד המחשבה בתנועה המתבצעת ולכן מוכר הטאי צ'י גם כמדיטציה בתנועה. בבסיס האומנות נמצא רעיון היין-והיאנג כמו גם עקרונות חמשת האלמנטים של הרפואה הסינית (אש, עץ, אדמה, מים, מתכת).
צורת התרגול מהווה פעילות גופנית מתונה לחיזוק השרירים, מבנה השלד והאיברים הפנימיים כמו גם שיפור היציבה ושיווי המשקל.
התוצאה של תרגול בטאי צ'י היא פיתוח יכולות לחימה, שיפור הבריאות וחיזוק היכולות המנטאליות.

טאי צ'י צ'ואן בשיטת צ'נג מינג / "צון-נאן מן פאי Tsun Nan Men Pai "

בשנת 1929 הוגדרה קאטה חדשה בשם "הסגנון האורתודוקסי". הקאטה נבנתה כאוסף שלם של תנועות שמקורם מכל חמשת הסגנונות המרכזיים של הטאי צ'י. אחת המטרות שדחפו לפיתוח הסגנון האורתודוקסי ואיסוף התנועות מהסגנונות השונים הייתה הרצון לשימור התוכן המהותי (גרעין הידע) של הטאי צ'י צ'ואן באופן הרחב ביותר. תנועות וטכניקות לא יעילות או חיצוניות נופו במטרה ליצור קאטה בה לכל תנועה, מעבר ותנוחה יש אפקט בריאותי ואפליקציה לחימתית שימושית.

הנוסח הסופי של הקאטה הוצג בפני המסטרים של הסגנונות השונים כדי שיוכלו להוסיף עליו כפי שימצאו לנכון ולהפיץ אותו למספר תלמידים גדול ככל האפשר.

אותה קאטה הוצגה גם בפני מסטר וואנג שו צ'ין ששינה והרחיב אותה ע"י הוספה של טכניקות שינג אי צ'ואן ופאקואה (או בה גואה) צ'אנג. התוצאה היא הקאטה בת 100 התנועות הנלמדת בשיטה שלנו.
קטת הטאי צ'י צ'ואן הזו מספקת את הבסיס ההכרחי ללימוד אפקטיבי של שינג אי צ'ואן ופאקואה צ'אנג שמהווים עמודי תווך מרכזיים בשיטה שלנו.

טאי צ'י צ'ואן וצ'י

אחת מהמטרות המרכזיות של האימון בקטת הטאי צ'י צ'ואן היא להזרים (circulate) את הצ'י בכל גופנו. טאי צ'י צ'ואן הוא למעשה השלב המשלים לתרגול סאן-צ'ואן בו מרכזים את הצ'י ופותחים את המרידיאנים (בהם יכול הצ'י לזרום). הזרמת הצ'י כתוצאה מתרגול הקאטה מזין את הגוף והתודעה וע"י כך מאזן את רמות היין והיאנג שלהם. חוסר איזון בין יין ליאנג יכול לגרום למחלות גוף ונפש. 
חלק מתהליך ההזנה המתרחש תוך כדי תרגול הקאטה נגרם עקב התנועות האיטיות והפתוחות שמותחות ומעסות בעדינות את האיברים הפנימיים שבתורם מגבירים את זרימת הדם התורמת להם לתפקוד יעיל.

טאי צ'י צ'ואן ולחימה

מתבונן מהצד יתקשה בדרך כלל לקשור את תנועות הקאטה האיטיות ללחימה. ואכן בכדי להבין את השימוש הלחימתי הטבוע בתנועות הקאטה יש לתרגלן בזוגות כאפליקציות ובתרגילי push hands שונים.
תרגול הקאטה בנוסף להשפעות הבריאותיות שלו מפתח את השחרור, השליטה ותנאים גופניים נוספים הנחוצים לשימוש האפקטיבי בתנועות ללחימה.
טאי צ'י צ'ואן היא האמנות הפחות אגרסיבית (או הרכה ביותר) מבין שלושת סוגי אמנויות הלחימה הפנימיות המרכיבות את שיטת צ'נג מינג / צ'ו נאן מאן פאי. טכניקות הלחימה מבוססות על מספר סוגים של תנועות מעגליות הנובעות מתנועות אגן/מותניים תוך דגש על הטיית כוחו של היריב.
השימושים הלחמתים הנפוצים משלבים שתי טכניקות אלו בכדי להוציא את היריב משיווי משקלו ואז לתקוף. 

אחד היתרונות בשיטת צ'נג-מינג היא הגמישות בתרגול הקאטה. התלמידים בשיטה יכולים לתרגל את כל הקאטה בשלמותה או לשבור אותה לחלקים שניתן להתאמן עליהם בנפרד, מה שמאפשר ניצול טוב יותר של הזמן וניהול צריכת האנרגיה.